זהות ומשמעות מעבר לים

כשכולם בישראל נמצאים עמוק בתוך החגיגות, עסוקים במה אוכלים 'על האש' ולאיזה במות יוצאים, אצלנו הילדים קמים לבית ספר כמו בכל יום אחר (כולל הביה"ס היהודי), החנויות פתוחות כרגיל, הדרייב ת'רו של סטארבקס דופק כמו שעון, ולא לו דגל ישראל אחד מתנוסס על גבי המכוניות. סה"כ עוד יום רגיל בחיי האומה האמריקאית. גם השכן הנחמד שלידך לא מבין למה לבשת היום כחול לבן, ומה היום הזה בשבילך. והאמת, עם כל הרצון והניסיון שלך להסביר ולשתף –  קשה להעביר את המשמעות העמוקה שיש ליום הזיכרון וליום העצמאות. זה שלך! הכאב הוא שלך. השמחה היא שלך.

מצד אחד, את רוצה להיות בארץ ולחוש את האווירה המיוחדת, ומצד שני, את הכי גאה להיות כאן ולייצג את ישראל, כשהמילה "שליחות" מקבלת משמעות עמוקה ומרגשת יותר. במיוחד כשיש לך זכרון ילדות משל עצמך שקשור ל"שליחים". הייתי אז בת 8. הם באו להכיר את הקהילה, ללמד קצת עברית ולהנגיש את ישראל ליהדות אוזבקיסטן. אמי, שהיתה אז פעילה בקהילה היהודית בסמרקנד, ליוותה מקרוב את המשלחות שהגיעו אחרי פתיחת שערי בריה"מ. המפגשים האלה עם השליחים היו מאוד עוצמתיים לילדה יהודיה בת 8 שגדלה בצל המשטר הסובייטי. אומנם ידעתי על ישראל ועל המדינה היהודית, אבל לפני כן מעולם לא פגשתי ישראלים אמיתיים שדיברו עברית שוטפת! זאת מציאות שלא היתה מוכרת אז. ה"שליחים" האלה ייצגו עבורי אז מדינה ואומה שלמה, בלי לייחס שום משמעות לזרם או ארגון אליו השתייכו.

אז להיות כאן, במעמד הזה, בצד השני של המתרס, כמעט 30 שנה אחרי – נותן מימד אחר לכל "חבילת השליחות" הזאת … וודאי כשנמצאים במקומות שאין קהילה ישראלית/יהודית גדולה, כמו בשליחות הראשונה בג'ורג'יה, או כמו כאן בטקסס.

image1
משתתפים ב'גאלה' לכבוד 70 שנה לעצמאות ישראל (תודה לנטע קידר ידגר על התמונה!)

כשאווירת יום העצמאות מונגשת בישראל בילד-אין, כאן צריכים לייצר אותה. כאן את צריכה להנגיש את זה לילדים שלך ולתווך להם. 

מחצית מחייהם הם גדלים וסופגים את התרבות ואת המנטליות האמריקאית. הם אוהבים את זה, מחוברים לכאן ומרגישים בבית. אנחנו גם לא מונעים את זה מהם. מאפשרים להם להכיר ולחוות את התרבות המקומית. במקביל, עושים כמיטב יכולתינו כדי לשמר את תחושת השייכות שלהם, אהבת הארץ ומסורת יהודית. 

IMG-20180419-WA0034
"אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה!"
DSC_4308
מעבירה פעילות לכבוד יום העצמאות. בואו נגיד שלמבוגרים לא היה כאן כל סיכוי מול הילדים, במיוחד כשהילדודס פצחו שם בשירת "התקווה"-:) (ותודה לאמילי נהון על הצילום!)

30716617_2064461747100971_4929656461828554752_n (2)

אני גם יודעת שאמריקה תמיד תהיה חלק מהם. היא קיבלה אותם באהבה ומאפשרת להם לחוות ולצבור זכרונות מדהימים. היא מאפשרת להם לחיות וללמוד בסביבה רגועה ומכבדת. היא מאפשרת להם להתפתח ולצמוח. מה יבחרו כשיהיו גדולים? איפה יחליטו לבנות את חייהם? הבחירה בסופו של דבר תהיה לגמרי שלהם.

בינתיים אנחנו נהנים ממה שיש, מההזדמנות להיחשף לתרבות האמריקאית (ולתרבויות אחרות), ומהזכות לייצג את ישראל בפעם השניה… בתקווה שגם הפעם, נצליח לחיות את הערכים והעקרונות שאנחנו מאמינים בהם, ניגע בחיי אנשים, נשאיר חותם, ואולי רק זיכרון נחמד ממשפחה ישראלית שפגשו בדרך… 

20180429_100516
מכתב פרידה מחברה אמריקאית בסיום השליחות בג'ורג'יה, 2015

האמת היא שבעיניי, גם אם לא באופן רשמי, כל ישראלי וישראלית שנמצאים מחוץ לישראל, אם כרילוקיישנרים ואם כתיירים – הם שליחים. התיוג שלנו כ"ישראלים" מתחיל עם הצגת הדרכון שלנו בשדה תעופה וממשיך בכל אינטרקציה יומיומית שלנו מול המקומיים – יהודים ולא יהודים: בביה"ס של הילדים, בעמידה בתור בדיסני, בקופות, בחוגים, במסעדות ועוד. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו כפרט משפיע על הדרך שבה רואים אותנו ככלל.

מאחלת למדינה הקטנה שלנו לחגוג עוד הרבה שנים של פריחה ושגשוג, ושיגיע היום שיונת שלום ועלה של זית לא יהיו רק סמלים או סיסמאות… ואולי גם המילה "סבלנות" תהפוך למציאות קיימת-:)

באהבה,

לנה

 

נ.ב.

*איך הרילוקיישן או השליחות שלך פוגש/ת את שאלת הזהות או את הערכים שלך? 

**אהבת? התחברת לתוכן? אשמח שתכניסי למטה בדף את המייל שלך וניפגש לקפה אצלך במייל.

 

2 תגובות בנושא “זהות ומשמעות מעבר לים

הוסיפו את שלכם

  1. רגינה

    לנוש, מדהימה כרגיל!
    ראשית, עם ערכים כאלה את לעולם לא "תתרשלי" עם הילדים. אני סבורה שהם "יונקים" ממך את האהבה ותחושת השייכות לארץ ולכן יצמחו להיות בוגרים אוהבי מולדת.
    שנית, אני כל כך מעריכה את החזון שלך להיות ולהרגיש שליחה של מדינת היהודים וזה כלל אינו מובן מאליו. לעיתים, אנשים מגיעים לארץ זרה, יודעים שלא תמיד אנחנו נתפסים באור חיובי באותו מקום ומאוד נוח להם לא להתבלט ולא למשוך מדי תשומת לב כדי שלא יצטרכו להתמודד עם התנגדויות ועם עוינות מצד המקומיים ואת חשה צורך לרוץ לתוך האש ולהשפיע על דעת הקהל וזה באמת חשוב לך!!! הדבר ראוי להערכה והערצה.
    לבסוף, אני כל כך מסכימה איתך שכל אחד מאיתנו כפרט משפיע על הדרך שבה רואים אותנו ככלל. לדעתי, שינית דעה של אחד, שינית עולם ומלואו.
    יקירתי, המשיכי בדרכך המדהימה ואנו בארץ, גאים בך מאוד!!!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: