שלב שני במסע אחרי דרמה בלתי צפויה 

29.07.2017

שבת. תל אביב. יום קייצי יפה. אנרגיה מטורפת!!!

לא מאמינים שרק לפני שבוע היינו בעיצומה של דרמה רפואית לא צפויה שבגללה נאלצנו לבטל את הטיסה שלנו לארה"ב במוצ"ש שעבר.

***********************

48 שעות בלבד לפני הטיסה הקודקוד מקבל טלפון שנתגלה אצלו חשד לבעיית לב, שלטענת הגורמים הרפואיים מחייבת בירור מקיף לפני שהוא יורשה לעלות לטיסה.

משמע: הטיסה מבוטלת 48 שעות בלבד לפני היציאה לשליחות!!

הם רוצים את הבדיקות כאן בישראל ולא מוכנים שיבצע את המשך הבירור בארה"ב.

סיטואציה הזויה. בלתי נתפסת. אנחנו לא מבינים איך זה יכול לקרות. על איזו בעיית לב הם מדברים? הוא בכושר מעולה ומעולם לא התלונן על בעיות בלב!

בהתחלה חשבתי שזאת איזה בדיחה גרועה.

הבית כבר מושכר, הרכב נמכר, המכולה נשלחה, הילדים כבר לא במסגרות, אנחנו במלון להתארגות אחרונה לפני המעבר ומחכים בהתרגשות לקראת הטיסה הקרבה.

סרט רע שאיכשהו נקלענו אליו בעל כורחנו בתור השחקנים הראשיים ומצפים שמישהו יעשה לזה קאט.

הילדים לא מבינים מה קורה ומה כבר יש לאבא שמבטלים לנו את הטיסה.

סיטואציה מאוד מאוד מורכבת. המכולה כבר בדרך לארה"ב וכל יום שאנחנו בארץ אומר שזה פחות זמן לחיפוש בית בארה"ב עד להגעת המכולה.

הרופאים קובעים שמה שיקבע את גורלנו זאת בדיקת MRI לב. אממה?

זאת לא בדיקה שכיחה ואנשים ממתינים לה חודשים רבים, אבל לנו אין את הזמן הזה. אנחנו חייבים אותה במיידי!

האם יש כעס על המצב? וודאי שכן! אבל די מהר מבינים שבלי MRI אין על מה לדבר.

את הכעס אנחנו בוחרים להפנות לאופרטיביות ונחישות.

אנחנו יוצאים למסע עיקש ומורט עצבים להשיג את הבדיקה מהר ככל הניתן. יורים לכל הכיוונים. לשמחתנו בדרך אנחנו מגלים אנשים מדהימים, חלקם זרים לגמרי, שעושים הכל, פשוט הכל, כדי לעזור לנו.

בזמן שאני מנסה להיות הכי חזקה בשביל הילדים (שבין לבין צריכים גם מי שיבדר אותם בחופשת הקיץ) ובשביל האיש היקר שלי – שבן רגע קיבל תווית של "חולה" וההשלכות שיש לזה – יש רגעים שגם אני נשברת ומחשבות של מה שאולי מצפה לנו הן בלתי נמנעות.

כנגד כל הסיכויים ובעזרת אנשים מדהימים – יש MRI ומהר יותר ממה שציפינו. הפעלנו כל גורם אפשרי ואת הבכירים שבהם. יותר מדי היה מונח כאן על הכף ולכן לא ראינו שום מקום לפשרה.

אני מלווה את האיש היקר שלי לאותה בדיקה שעתידה לקבוע מה מצבו הרפואי ובהתאם לזה מה קורה איתנו: בריא ויאללה לארה"ב להמשיך את החיים מאותה נקודה שהפסקנו לפני שבוע או חלילה זה הולך לכיוון אחר.

הדרמה מגיעה לסופה:

יום רביעי בערב, אחרי 7 שעות המתנה בבית חולים הדרמה הגיעה לסיומה.

הקודקוד בריא ולשמחתנו אין שום בעיית לב!

סוף סוף אפשר לנשום. ניתן אור ירוק לטיסה.

אז היום בעודנו מתארגנים לטיסה בלילה, באיחור של שבוע, מסתכלים על השבוע שעבר עלינו ולא מאמינים.

זאת היתה חוויה מיותרת ובעיתוי ממש ממש לא מתאים אבל לפחות יצאנו ממנה מחוזקים.

במקום להתעסק בהאשמות ובכעס על הדיאגנוזה המוטעת ועל העיכוב שלנו בארץ, בחרנו להודות על זה שלפחות הסוף טוב. האיש היקר שלי קיבל אישור שהוא בריא לחלוטין ואנחנו יכולים לצאת לשליחות כמתוכנן, גם אם זה באיחור של שבוע.

המזוודות ארוזות, מצב רוח מרומם, אנחנו מנסים כמה שיותר לספוג את האווירה הכייפית של תל אביב ולצרוב בזיכרון את כל הטוב שיש לנו בישראל – משפחה יקרה, חברים מדהימים, ים, אוכל מעולה, אווירה, וחמימות ישראלית.

עוד מעט יוצאים לכיוון השדה ומתחילים מסע חדש בחיים שלנו…