איך לשלוט ברשימת המשימות הבלתי-נגמרת לפני רילוקיישן מבלי לצאת מדעתנו?

רשימת משימות אין-סופית היא ככל הנראה חלק בלתי נפרד מ"חבילת הרילוקיישן" – ולא משנה אם המעבר הוא מפה לשם, משם לשם, ומשם לפה (ונכון, גם החזרה ארצה היא רילוקיישן לכל דבר!).

אז מצד אחד רשימת המשימות מתארכת (החל מהוצאת ויזה ועד לניתוק הכבלים והאינטרנט) ומצד שני הזמן עושה את שלו – הוא מתקתק…

ה- Deadline  מתקרב, הלחץ גובר, הראש טרוד ואנחנו הולכים קצת לאיבוד (או הרבה) מריבוי המשימות והעומס, ולא רק הפיזי.

תוסיפו לזה שממשיכים לעבוד ולנהל את ענייני היום יום (עבודה, ילדים, חוגים, וכו) – והנה קיבלתם תסריט מעולה ל"משימה בלתי אפשרית 7" (ולא בכיכובם של תום קרוז וחבריו ההוליוודיים), או לפחות כזאת שיכולה להביא אותנו למטוס "עם הלשון בחוץ"…

יש Deadline מוגדר (יום העזיבה) שלא מאפשר שום גמישות או כיפוף של לוחות הזמנים – נכון – גם לא לישראלים טובים כמונו-:)

אז למרות נפלאות ה-Outlook ורשומונים למיניהם שבהם ניהלתי את המשימות לפני היציאה לשליחות הראשונה, עדיין הרגשתי שאני לא בפוקוס ושחסרה לי התמונה המלאה.

החוסר מיקוד גרם לי לחוסר שליטה במצב והרבה מאוד לחץ, נפשי ופיזי. הרגשתי שהלכתי ממש לאיבוד מרב המשימות. 

ואז המצאתי לעצמי שיטה פשוטה, ויש שיגידו אולי פרימיטיבית, אבל… עובדת!

רוצה לחלוק אתכם את השיטה שעבדה לי אח"כ גם בחזרה לארץ, גם עכשיו לפני השליחות הקרובה, ולכל אותם אנשים שאימצו אותה.

"שיטת הסטיקרים הצבעוניים"

המשימות מחולקות לפי צבעים, כך שכל צבע מסמל משהו.

איך עושים את זה שלב אחר שלב:

רושמים הכל, הכל, הכל! יושבים עם בן/בת הזוג, ואם יש ילדים בוגרים אז מצרפים גם אותם, פותחים מחברת (בכלל ממליצה לפתוח מחברת ייעודית להליך המעבר ולרכז בה את כל מה שצריך), ומתחילים לרשום את כל המשימות שעולות על הדעת, שחייבים לבצע לפני העליה למטוס – החל מצילום לדרכון ועד לארגון מסיבת פרידה לילדים.

מצטיידים מראש ב:

ניירות צבעוניים

טוש שחור

מגנטים שונים

גוזרים סטיקרים מניירות צבעוניים שהכינונו מראש.

מחליטים מה מסמל כל צבע, לדוגמא:

צהוב – ביטולים וניתוקים למיניהם שצריכים לעשות לפני העזיבה;

כתום – משימות שקשורות לבירוקרטיה מול הנצגויות הזרות, משרד הפנים, חברות ביטוח, בנקים וכו';

ירוק – קשור לילדים;

חום – עניינים רפואיים;

וכו'…

כותבים כל משימה על הסטיקר לפי הצבע שהוחלט עליו מראש (לדוג: חום – מסמל עניינים רפואיים – והמשימה היא "לעשות טיפולי שיניים"; ירוק – מסמל משימות שקשורות בילדים – והמשימה היא "למצוא לילדים חוגים בנסיעת אוריינטציה") וכיוצ"ב. כמובן שכל אחד בוחר את הצבע לפי שיקוליו.

ואז עוברים לחלק הכייפי של סידור הסטיקרים על המקרר או על דלת כניסה (או על שניהם – תלוי כמה משימות יש לכם. אצלי הפעם זה גם וגם), עם מגנט עליו או מודבק מאחריו. אפשר לסדר את המשימות לפי צבעים או לפי הדחיפות. וזהו, המקרר מוכן!

פוווףףףף! חתיכת השקעה, הא?!-:)

אז למה בכל זאת זה שווה את הטרחה??

כי זה בולט לעין, יוצר מיקוד, שליטה שלנו במצב, מנתב את האנרגיה למשימות ולדברים הנכונים, מעקב יום יומי, צבעוני והאמת – גם כיף. 

ויודעים מה החלק הכי כייפי בכל הדבר הזה?

לזרוק את הסטיקר אחרי שביצעת את המשימה. Wooohooo!!

זה לא רק לסמן V על ביצוע המשימה, אלא יש משהו משחרר בלזרוק את המשימה אחרי שהושלמה ולמלא את עצמך באנרגיה למשימה הבאה (לשחרר את המוח ממשא מיותר).

חוץ מזה, שאין דבר כייפי יותר מלראות איך המשימות שעל המקרר הולכות ומצטמצמות, כמו משפך. תינסו ותראו!-:)

אז מי מאיתנו שנמצא עכשיו בעיצומן של הכנות והתארגנות למעבר – אין לי אלא לאחל להישאר בפוקוס, באנרגיה גבוהה, ובעיקר להנות גם מתהליך ההכנה וההתארגנות. וכל זאת, לצד ניהול חיי שגרה וזמן איכות זוגי ומשפחתי – משהו שחשוב מאוד לזכור בתקופה כל כך לחוצה ואינטנסיבית.

שלכם, לנה

נ.ב.

* אם החלטתם "לאמץ" את השיטה –מוזמנים לשלוח תמונה של המקרר היפה והצבעוני שלכם-:) (אפשר גם לטשטש את התמונה עם המשימות אם רוצים לשמור על פרטיות).

** ואם מצאתם שיטה אחרת שעובדת בשבילכם – מוזמנים לשתף.

*** מוזמנים להירשם לבלוג כאן למטה בדף ולקבל את הפוסטים הבאים ישירות אליכם למייל. מבטיחה לא להציף או להספים!